ילד רגיש מאוד – איך נזהה אם הילד שלנו רגיש? ואיך אפשר לתמוך בו?

לגדל ילד רגיש מאוד זו חוויה עוצמתית. הרגשות שלהם חזקים, הדרישות שלהם גבוהות, והתגובות שלהם לפעמים נראות לא פרופורציונליות. אתם נותנים את כל כולכם, ועדיין לפעמים זה לא מרגיש מספיק.

אם זה נשמע מוכר, ייתכן שהילד שלכם נולד עם רגישות גבוהה – תכונה מולדת המאפיינת כ-20% מהילדים, וגורמת להם לקלוט ולעבד את העולם בעוצמה רבה יותר.

אז איך מזהים ילד רגיש? איך אפשר לעזור לו? ואיך הופכים את הרגישות הזו לכוח?

מהי רגישות גבוהה ולמה היא מתרחשת?

נתחיל מזה שרגישות גבוהה אינה הפרעה, לא לקות בוויסות חושי ולא חלק מהספקטרום האוטיסטי. זו תכונה מולדת, שמבוססת לרוב על מאפיינים גנטיים, ולפעמים גם מושפעת מחווית ההריון ומהלידה.

לכולנו יש מנגנוני סינון טבעיים במוח שמסייעים לנו להתמודד עם העולם בלי להיות מוצפים.בעוד שרוב האנשים מצליחים "להשאיר בחוץ" כ-90% מהמידע שמתקבל מהסביבה, אצל ילדים רגישים המסננים האלו פחות יעילים. הם נולדים עם מערכת עצבים רגישה יותר, שמובילה לעיבוד עמוק יותר של מידע, רגישות לגירויים חיצוניים ותגובות רגשיות חזקות.

זה בעצם אומר שהם:

• קולטים כל פרט קטן בסביבה – טון דיבור, הבעת פנים, ריח שלאחרים לא מפריע.

• חווים רגשות בצורה עמוקה מאוד – גם שמחה וגם אכזבה או כעס.

• מוצפים בקלות מגירויים – רעש חזק, קהל גדול, בגדים שמרגישים לא נוחים.

• לוקחים ללב – דברים שנאמרים להם, מבטים, שינויים קטנים בהתנהגות של אחרים.

• שואלים שאלות עמוקות וחושבים הרבה – לפעמים יותר מדי.

הרגישות של הילדים יכולה לבוא לידי ביטוי במופנמות או בהתפרצויות, בקושי להתמודד עם שינויים, באגרסיביות או בתחושת הצפה שגורמת לילד להגיב חזק יותר ממה שמצופה ממנו. לא מדובר בילד "מפונק" או "קשה", אלא בילד שחווה את העולם בעוצמות גבוהות יותר – וזה מצריך מאיתנו ההורים מבט אחר, רך ומכיל יותר.

איך תדעו אם הילד שלכם רגיש?

ילדים רגישים מאוד שונים זה מזה, ולפעמים הרגישות באה לידי ביטוי באופן שונה אצל אותו הילד במצבים שונים. אבל יש כמה דפוסים שחוזרים אצל רבים מהם:

• עומס חושי: רעש בכיתה, בגדים מגרדים, אור חזק – כל אלו יכולים להציף ולגרום לתגובתיות יתר.

• עיבוד רגשי עמוק: הם קולטים כל ניואנס קטן בסביבה, כולל שינויים בטון של ההורים או במצב הרוח של חברים.

• אמפתיה גבוהה וחיבור רגשי: הם חווים רגשות של אחרים בעוצמה, ולפעמים אפילו "נספגים" בתוך הרגש של האחר. יחד עם זאת, הם עלולים להראות דווקא חוסר אמפתיה בהתנהגותם – כיוון שהמערכת הרגשית שלהם מוצפת, והמוח מנסה להגן עליהם.

• דריכות מתמדת: המוח שלהם כל הזמן "בודק" אם הם בטוחים, ולכן הם עלולים להיות חרדתיים יותר.

• תגובות חזקות לסיטואציות קטנות: דבר קטן כמו קשקוש על דף או שינוי לא מתוכנן בלו"ז יכול להוביל להתפרצות רגשית.

• פרפקציוניזם: הרצון לעשות דברים "בצורה מושלמת" יכול לגרום להם להימנע ממשימות חדשות מחשש לכישלון.

• צורך גדול יותר בקשר: הם זקוקים למבוגר נוכח שמרגיש אותם באמת ויכול לעזור להם להתווסת.

בנוסף, ילדים רגישים בדרך כלל מבשילים רגשית לאט יותר. הם עשויים להיראות פחות בוגרים מבני גילם, אבל זה לא אומר שהם פחות חכמים – להפך, לרוב יש להם יכולות קוגניטיביות גבוהות במיוחד.

רגישות היא לא חולשה, היא כוח

אחת המטאפורות היפות ביותר להבנת ילדים רגישים היא השוואתם ל"סחלבים" מול "חרציות": 

ילדי החרצית – יכולים לפרוח כמעט בכל תנאי, גמישים ומסתגלים בקלות. 

ילדי הסחלב – זקוקים לתנאים מדויקים כדי לשגשג, אבל כשזה קורה – הם פורחים ביופי ובעומק שאין שני לו.

המשמעות היא שרגישות גבוהה יכולה להיות מתנה – אבל כדי שילדים רגישים יפרחו, הם צריכים קשר בטוח. מבוגרים שרואים אותם באמת. 

ילדים רגישים יכולים להיות יצירתיים, אמפתיים ובעלי הבנה רגשית עמוקה. וכשהם לומדים להתמודד עם העולם בעזרת ליווי רך ומכיל – הם לא רק שורדים, הם משגשגים.

ומה בפועל? איך אפשר לעזור להם לפרוח, לשגשג ולפתח חוסן בעולם שמלא באתגרים? בפוסט ״רגישות וחוסן – איך זה מתחבר?״ פירטתי לכם כמה כלים שיכולים לעזור ❤️